השם לבנדר מקורו בלטינית בשורש Lavare שפירושו לרחוץ.
בעבר, נהגו להשתמש בצמח לרחצה ולטיהור כללי.
הלבנדר הוא צמח חזק ועוצמתי שהיה בשימוש מימי קדם ועד ימינו אנו.
הוא מיודע לשימושים שונים ונרחבים, החל מבישום וכלה בטיפול מיקרוביאלי.

כבר בתקופה המצרית הקדומה, שימש הלבנדר כמבשם וכאחד מרכיבי הקטורת.
הרופא היווני פדניוס דיוסקורידס, היה זה שחתם את התרומה הרפואית של צמח הלבנדר במאה הראשונה לספירה.

ללבנדר תכונות אנטיבקטריאליות, אנטיויראליות, ואנטיספטיות והוא יעיל בבעיות כגון:
בעיות עור
• זיהומים פטרייתיים (כגון Candidiasis)
• פצעים – הלבנדר שימש לחיטוי פצעים בעיתות מלחמה
• אקזמה
• אקנה
• טיפול בכוויות

למעשה, את המחקר המדעי על הסגולות התרפיות של השמנים הנדיפים החל הכימאי הצרפתי רנה מוריס גטפוסה בשנת 1910, לאחר שהיה דוגמא חיה ליכולת ריפוי יוצאת הדופן של שמן האתרי שהופק מצמח הלבנדר.
בספרו Aromathérapie שפרסם בשנת 1937, תיאר כיצד, בזמן עבודה במעבדה, התרחש פיצוץ ששרף את שתי ידיו.
לאחר שקיבל טיפול רפואי, התפתח נמק בידיו שהלך והתפשט. כשלא נמצא פיתרון, החליט גטפוסה לטפל במצב, על פי מיטב ידיעתו.
הוא הסיר את החבישה, ושם על הנמק שמן אתרי של צמח הלבנדר.
כבר ביום שלמחרת החלה ההחלמה.

“The external application of small quantities of essences rapidly stops the spread of gangrenous sores. In my personal experience, after a laboratory explosion covered me with burning substances which I extinguished by rolling on a grassy lawn, both my hands were covered with a rapidly developing gas gangrene. Just one rinse with lavender essence stopped “the gasification of the tissue”. This treatment was followed by profuse sweating, and healing began the next day (July 1910).”

נדודי שינה
בעבר, נהגו למלא כריות בפרחי לבנדר בכדי לסייע בהירדמות לאנשים חסרי מנוחה בשנתם.
מחקרים מדעיים גילו שהשמן האתרי של הלבנדר מאזן את הפעילות של מערכת העצבים, מאזן קיצוניות במצבי הרוח, משפר את איכות השינה ומסייע להירגע.
בגרמניה, פרחי הלבנדר אושרו רפואית לשימוש כתה המטפל בנדודי שינה, חוסר מנוחה ותסמונת המעי הרגיז.
אלופציה אראטה (מחלה אוטואימונית הגורמת לשיער לנשור במקומות ממוקדים) מחקר שנעשה בין חולי אלופציה הוכיח כי חולים שעיסו את הקרקפת, מדי יום, בתערובת לבנדר ושמנים אתריים נוספים, ראו שיפור משמעותי בצמיחת השיער לאחר שבעה חודשים, לעומת החולים שהשתמשו בעיסוי בלבד ללא השמנים האתריים.

ומצד שני, מחקר מקדים הראה כי לבנדר יכול להועיל בטיפול בנשים עם צמיחה מופרזת של שיער גוף.

שיכוך כאבים
• שיכוך כאב לאחר ניתוח (הוכח מחקרית)
• כאבי ראש
• כאבי שיניים
• כאבי פרקים ושרירים

מחדד את הריכוז ומטפל בבעיות עיכוליות

ניקולס קולפפר (בוטנאי מהמאה ה16), המליץ על לבנדר לטיפול בצרידות, שיעול ואיבוד הקול, ובנוסף, לפלפטציות של הלב ועילפון.
עוד אומר ניקולס, כי לבנדר במיצוי מסוים, שניתן בתבונה, מטפל בהיסטריה, חרדות, דיכאון, מתחים, עייפות מתמשכת, טיקים עצביים ושיתוק.

ויליאם סלמון (רופא מהמאה ה17) , המליץ על לבנדר לטיפול בהכשת נחשים, נשיכות כלבים וטיפול בהרעלות של יצורים ארסיים למינייהם- הן בלקיחה פנימית והן בשימוש חיצוני על המקום עצמו.

מחקר שנעשה באוסטריה, (Buchbauer et al., 1992) הוכיח את ההשפעה המרגיעה של הלבנדר על הנשימה, בשימוש באינהלציות
מחקר שנעשה (Vokou, 1993) הראה ששימוש בשמן האתרי של הלבנדר יכול להחליף שימוש בכימיקלים בשימור תפוחי אדמה ובעצירת ההנבטה בזמן השימור

הלבנדר שימש להגנה על מצעים מפני עש, ומשמש לטיפול כנגד כינים בבני אדם ובבעלי חיים וכן לדחיית יתושים.
מחקר ביואקטיבי בהודו (Sharma et al., 1992),הראה כי ללבנדר פעילות משמעותית הנוגדת חרקים

באפיק הקולינרי,השתמשו בלבנדר לתיבול חומץ, העשרת טעמם של קינוחים וסלטים.
מחקרים:

1. Anderson C, Lis-Balchin M, Kifk-Smith M. Evaluation of massage with essential oils in childhood atopic eczema. Phyother Res. 2000;14(6):452-456.

2. Blumenthal M, Goldberg A, Brinckmann J. Herbal Medicine: Expanded Commission E Monographs. Newton, MA: Integrative Medicine Communications; 2000:226-229.

3. Buchbauer, G., Jirovetz, L., Jaeger, W., Dietrich, H., Plank, C., Karamat, E. 1991. Aromatherapy: Evidnece for sedative effects of the essential oil of lavender after inhalation. Zeitschrift Fuer Naturforschung Section C Biosciences 46(11-12):1067-1072.

4. Gattefossé R-M, Tisserand RB (ed.) 1993 Gattefossé’s aromatherapy: the first book on aromatherapy. CW Daniel, Saffron Walden, p 87

5. Fibler M, Quante A. A case series on the use of lavendula oil capsules in patients suffering from major depressive disorder and symptoms of psychomotor agitation, insomnia and anxiety. Complement Ther Med. 2014;22(1):63-9.

6. Han SH, Hur MH, Buckle J, Choi J, Lee MS. Effect of aromatherapy on symptoms of dysmenorrhea in college students: A randomized placebo-controlled clinical trial.J Altern Complement Med. 2006;12(6):535-41.

7. Howard S, Hughes BM. Expectancies, not aroma, explain impact of lavender aromatherapy on psychophysiological indices of relaxation in young healthy women.Br J Health Psychol. 2008 Nov;13(Pt 4):603-17.

8. Kim JT, Wajda M, Cuff G, et al., Evaluation of aromatherapy in treating postoperative pain: pilot study. Pain Pract. 2006;6(4):273-7.

9. Lee IS, Lee GJ. [Effects of lavender aromatherapy on insomnia and depression in women college students] Taehan Kanho Hakhoe Chi. 2006;36(1):136-43.

10. Lytle J, Mwatha C, Davis KK. Effect of lavender aromatherapy on vital signs and perceived quality of sleep in the intermediate care unit: a pilot study. Am J Crit Care. 2014;23(1):24-9.

11. Motomura N, Sakurai A, Yotsuya Y. Reduction of mental stress with lavender odorant.Percept Mot Skills. 2001;93(3):713-718.

12. Pemberton E, Turpin PG. The effect of essential oils on work-related stress in intensive care unit nurses. Holist Nurs Pract. 2008 Mar-Apr;22(2):97-102.

13. Rho KH, Han SH, Kim KS, Lee MS. Effects of aromatherapy massage on anxiety and self-esteem in Korean elderly women: a pilot study. Int J Neurosci. 2006;116(12):1447-55.

14. Soltani R, Soheilipour S, Hajhashemi V, Asghari G, Bagheri M, Molavi M. Evaluation of the effect of aromatherapy with lavender essential oil on post-tonsillectomy pain in pediatric patients: a randomized controlled trial. Int J Pediatr Otorhinolaryngol. 2013;77(9):1579-81.

15. Sharma, R., Gupta, A., Patwardhan, S., Hebbalkar, D., Tare, V., Bhonde, S. 1. Bioactivity of Lamiaceae plants against insects. Indian Journal of Experimental Biology. 30(3): 244-246.

16. Vokou, D., Vareltizidou, S., Katinakis, P. 1993. Effects of aromatic plants on potato storage: sprout suppression and antimicrobial activity. Agric. ecosyst. environ. 47(3):223-235.

אכיליאה אלף העלים
Yarrow
Achillea Millefolium

אכיליאה הוא אחד הצמחים הקדומים ביותר, הידועים בשימוש האדם.
זהו אחד מששת הצמחים הרפואיים שהאבקה שלהם נמצאה בקברי האדם הניאנדרטלי בשנים 65,000 לפנה"ס.
האגדה מספרת שהצמח נקרא אכיליאה על שמו של אכילס, הגיבור היווני המיסטי, שהשתמש בצמח האכיליאה כדי לעצור דימומים אצל החיילים הפצועים שלו.
הצמח מוזכר גם בספרו " "Περί ὕλης ἰατρικής – De Materia Medicaשל פדניוס דיוסקורידס – רופא, פרמקולוג ובוטנאי יווני בשנות ה40-90 לספירה.
הוא תיאר את הצמח כיעיל מאוד לטיפול בדלקות ובעצירת דימומים, החל מדימומים שנגרמו מפציעות, ועד דימום כבד במחזור החודשי.
זהו צמח נפוץ ברפואת הצמחים העממית האירופאית.

מספר מחקרים שחקרו את צמח האכיליאה כצמח רפואי מסורתי גילו שהשתמשו בו בשלושה אופנים:
1. בכל הקשור לעור ובמיוחד לפצעים ודימומים
2. בלקיחה פנימית להקטנת זיהומים ובמיוחד במערכת העיכול
3. כחומר מרגיע להקלה על נדודי שינה

יכולותיו הרפואיות של צמח האכיליאה מוכרות לשימוש במצבים כגון:

עור:
איחוי וריפוי חתכים ופצעים
איחוי והחלמה של כוויות
עצירת דימומים פנימיים וחיצוניים
טיפול בגירויים וגירודים, פריחות, פצעים וכיבים על שטח העור
אקזמות
פסוריאזיס
דרמטיטיס
פוליקוליטיס (דלקת של זקיק השערה)
טיפול באקנה, היות ומעכב את יצירת השומן (חלב) על שטח העור

חיסון:
אנטי בקטריאלי
אנטיספטי
אנטי דלקתי
מוריד חום באמצעות הזעה
משמש לטיפול בנשיכת כלב והכשת נחש
דם:
מטפל בטחורים ובטחורים מדממים
על פי הפרמקופיאה הבריטית צמח זה ספציפי לאיזון לחץ דם
מאזן סירקולציה של דם
מטפל בשטפי דם

מערכת העיכול:
צמח האכיליאה מכיל חומרים ("פלבנואידים", בשמם המקצועי) המגבירים ריר וחומצות קיבה, ובכך עוזרים לשפר עיכול ולטפל בצרבת ובנוסף מעודד פריסטלטיקה (תנועתיות) של מערכת העיכול:

קוליטיס ודלקות קיבה
הרגעת עוויתיות בקיבה
טיפול בחוסר תיאבון
טיפול בשלשול הנגרם מזיהום ודזינטריה

דרכי השתן:
משתן, להגברת זרימת השתן
טיפול בזיהום ובדלקות בדרכי השתן
מקל על גירוי בשלפוחית השתן

מערכת נשית:
מרגיע כאבים והתכווצויות הרחם בזמן המחזור החודשי
טיפול במחזור חודשי לא מאוזן (מחזור שאינו סדיר/היעדר מחזור / דימום מוגבר)
מקל על תופעות גיל המעבר
טיפול בדלקת בשחלות
טיפול בזיהומים וגינאליים המלווים בהפרשות

שלד ושרירים:
התכווצויות שרירים
מרגיע כאב

דלקות בדרכי הנשימה:
ברונכיטיס
דלקת ריאות
מחקרים:

Akkol EK, Koca U, Pesin I, Yilmazer D. Evaluation of the Wound Healing Potential of Achillea biebersteinii Afan. (Asteraceae) by in vivo Excision and Incision Models. Evid Based Complement Alternat Med. 2009 Jun 22.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3136533/
Cavalcanti AM, Baggio CH, Freitas CS, Rieck L, de Sousa RS, Da Silva-Santos JE, et al. Safety and antiulcer efficacy studies of Achillea millefolium L. after chronic treatment in Wistar rats. J Ethnopharmacol. 2006;107:277-84.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16647233

Karamenderes C, Apaydin S. Antispasmodic effect of Achillea nobilis L. subsp. sipylea (O. Schwarz) Bassler on the rat isolated duodenum. J Ethnopharmacol. 2003;84:175-9.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3988604/

Leroi-Gourhan, A. 1975. The flowers found with Shanidar IV, a Neanderthal burial in Iraq.
Science 190:562–564.
———1998. Shanidar et ses fleurs. Paléorient
24:79–88.
Solecki, R. S. 1975. Shanidar IV, a Neanderthal
flower burial in northern Iraq. Science
190:880–881
Osbaldeston, T. A. and R. P. A. Wood, eds.2000. Dioscorides: De materia medica. IbidisPress, Johannesburg.

צמח הקומפרי, או בשמו הבוטני Symphytum – מוכר ברפואה העממית מעל ל2,000 שנה.
השתמשו בצמח להכנת רטיות (קומפרסים) לשיכוך כאב ולטיפול במצבים של פציעות קשות, שברים, נקעים, מתיחת שרירים ורצועות, חבורות נפוחות, בצקות, פרונקלים, נשיכות חרקים וכוויות.
רטיות של צמח הקומפרי שימשו להקלה על כאבי שדיים אצל נשים מיניקות.
במחקר שנעשה, מיץ גולמי מעלי הקומפרי, סייע לתהליך ההגלדה על ידי הגדלת מספר הפיברובלסט (תאים האחראים על יצור הקלוגן), ולאחר כ-,14 יום הגדיל אף את מספר תאי הקלוגן עצמם.
מספר תאי הדם גדל אף הוא כבר מהיום השביעי לטיפול.

באשר לטיפול בצלקות – הוכיח הצמח הצלחה של 60% בטיפול בניאופלזיה (רקמת תאים שעברה שינויים גנטיים ומורפולוגיים חמורים ולכאורה בלתי הפיכים).
בניסוי שנערך בעכברי מעבדה, נמצא שיפור משמעותי בצלקות שטופלו במשחה שהכילה מיצוי של עלי הקומפרי.
הטיפול במשחת הקומפרי יצר איחוי של רקמות פצועות, איחוי שהורגש החל מהיום השלישי ועד היום ה28.
נמצא כי הצמח הגדיל את יצור הקולגן בעור מ-40% ל-240%, והקטין תאים דלקתיים מ-3% ל-46%.
מחקר זה הוכיח בצורה מוחלטת שלעלי הקומפרי יש יכולת לריפוי פציעות
שימוש בצמח אף הראה טיפול בפצע ללא סימני צלקת.

ככל שהפופולריות של הצמח גדלה עם השנים – כך גם גדלה המודעות אליו ואל האינדיקציות השימושיות שבו.
בעבר נהגו להשתמש בצמח לבליעה – והכינו ממנו תה או מיץ. כיום נהוג שימוש חיצוני בלבד.
צמח הקומפרי נמצא יעיל בתופעות כמו:
• בעיות נשימה: ברונכיטיס, נזלת, גניחה דמית (שיעול המלווה בפליטת ליחה דמית), דלקת קרום הריאה, שעלת, גודש באף.
• מחלות עיכול: קוליטיס, דלקת כיס המרה, דיזנטריה, שלשול, אולקוס, דלקת בקיבה – גסטריטיס.
• דימומים מהרחם, דלקת ורידים ודלקת שקדים.
• כטיפול בבקע
• עצירת דימומים פנימיים
• לטיפול במצבים דלקתיים בגוף קלים עד קיצוניים כמו דלקת מפרקים
• בגרגור שימש הצמח לטיפול אוראלי ברגישויות ופצעים בפה וכטיפול בחניכיים מדממות.

האלטונין הקיים בקומפרי אחראי על ריפוי פצעים ואיחוי העור.
החומר הרירי בקומפרי אחראי על טיפול בגירוד, מלחלח ואנטי דלקתי.
הטנינים שבו אחראים על כיווץ העור ועל עצירת דימום.

השימוש בקומפרי תועד לראשונה על ידי הרומאים והיוונים הקדומים בסביבות שנת 200 לספירה.
דיוסקורידס היווני שיבח את השימוש הרפואי בצמח הקומפרי בספרו " De Materia Medica" וטבע את השם הבוטני Symphytum מהשם היווני symphuo שפירושו "ליצור גדילה יחד".
השם קומפרי נגזר מלטינית “confirmare” שפירושו "להצטרף יחד".
הצמח קיבל את שמו בזכות השימוש העממי שנעשה בו – הכנת קומפרסים – רטיות, שנועדו לזרז את איחוי השברים, החבלות והכוויות.

צמח הקומפרי היה ידוע גם בזכות ערכו התזונתי הרב:
הוא נחשב כמקור טוב לחלבון, לויטמין B12 – לא משהו שגרתי בצמחים.
הצמח משמש גם ליצור סבונים וכתוספת לסלט – המועצה האירופאית רשמה את הצמח כמקור טבעי להעשרת המזון ולתיבול.
לבני האדם שימש הצמח שימש כירק לבישול, והעלים הטריים הצעירים שימשו כתוספת לסלט.
חקלאים השתמשו בצמח כמספוא מזין בעבור הבקר.

מחקרים:

Barna M, Kucera A, Hladícova M, Kucera M (2007) Der wundheilende Effekt einer Symphytum-Herba-Extrakt-Creme (Symphytum × uplandicum Nyman): Ergebnisse einer randomisierten, kontrollierten Doppelblindstudie [Wound healing effects of a Symphytum herb extract cream (Symphytum × uplandicum NYMAN): Results of a randomized, controlled double-blind study]. Wien Med Wochenschr 157: 569–574.

Carvalho JCT (2004) Fitoterápicos Anti-inflamatórios: aspectos químicos, farmacológicos e aplicac¸ões terapêuticas. Ribeirão Preto, SP: Tecmedd.

Champs NS, Fagundes TC, Melo LJ, Rodrigues HL, Acúrcio FA, Costa PR, Brandão MGL (2003) Plants used to treat wounds by patients of the public hospital of Betim (MG). Rev Med Minas Gerais 13: 173– 178.

Cunha AP, Silva AP, Roque OR (2003) Plantas e Produtos Vegetais em Fitoterapia. Fundac¸ão Calouste Gulbenkian, Lisboa.

Giannetti BM, Staiger C, Bulitta M, Predel HG (2010) Efficacy and safety of comfrey root extract ointment in the treatment of acute upper or lower back pain: results of a double-blind, randomised, placebo controlled, multicentre trial. Br J Sport Med 44: 637–641.

Goldman RS, Freitas PCD, Oga S (1985) Wound healing and analgesic effect of crude extracts of Symphytum officinale in rats. Fitoterapia 56: 323–329.

Grube B, Grunwald J, Krug L, Staiger C (2007) Efficacy of comfrey root (Symphytum offic. Radix) extract ointment in the treatment of patiens with painful osteoarthritis of the knee: Results of a double-blind, randomized, bicenter, placebo-controlled trial. Phytomedicine 14: 2–10.

Kucera M, Barna M, Horácek O, Kovarikova J, Kucera A (2004) Efficacy and safety of topically applied Symphytum herb extract cream in the treatment of ankle distortion: results of a randomized controlled clinical double blind study. Wien Med Wochenschr 154: 498–507.

Kucera M, Barna M, Horácek O, Kálal J, Kucera A, Hladíkova M (2005) Topical Symphytum herb concentrate cream against myalgia: a randomized controlled double-blind clinical study. Adv Ther 22: 681–692.

Luz FJF (2001) Medicinal plants of popular use in Boa Vista, Roraima, Brazil. Hortic Bras 19: 88–96

Martindale (2002) The Complete Drug Reference. 33 Edition, Pharmaceutical Press, London.

Parente CET, Rosa MMT (2001) Plants commercialized as medicinal in the City of Barra do Piraí, RJ. Rodriguésia 52: 47–59.

Predel HG, Giannetti B, Koll R, Bulitta M, Staiger C (2005) Efficacy of a comfrey root extract ointment in comparison to a diclofenac gel in the treatment of ankle distortions: results of an observer-blind, randomized, multicenter study. Phytomedicine 12: 707–714.

Ritter MR, Sobierajski GR, Schenkel EP, Mentz LA (2002) Plantas usadas como medicinais no município de Ipê, RS, Brasil. Rev Bras Farmacogn 12: 51–62.

Saito ML, Oliveira F (1986) Comfrey: the virtue and problems. Rev Bras Farmacogn 1: 74–85.

Souza CD, Felfili JM (2006) The utilization of medicinal plants in the region of Alto Paraíso of Goias, GO, Brazil. Acta Bot Bras 20: 135–142.

Staiger C (2007) Comfrey: ancient and modern uses. Pharm J 279: 22–29. Youngken HW (1950) Textbook of Pharmacognosy. Fifth Edition, Philadelphia: The Blakiston Company.

דבש

החשיבות הרפואית של הדבש תועדה כבר בספרות העתיקה, ומאז ועד היום, ידוע, ואף הוכח מדעית, שהדבש מכיל תכונות אנטי-מיקרוביאליות- קוטלת חיידקים, גם כאלו העמידים בפני אנטיביוטיקה ועלולים לגרום לזיהומים מסכני חיים.
בתרבות העממית, מלבד לשימוש כמאכל, הדבש שימש גם לרפואה – בבליעה וכמשחה. תרבות זו, הושרשה והועברה לדורות עד עצם היום הזה, ובימינו, ריפוי באמצעות הדבש ותוצרי מכוורת נקרא – אפיתרפיה.

הכתובים הראשונים שנתגלו, המעידים על שימוש בדבש לטיפול בזיהומים, היו משנת 2,000-2,100 לפני הספירה , על לוח בשפת השומרית, בו צוין כי הדבש משמש כתרופה לבליעה וכמשחה.
אריסטו (322-384 לפנה"ס) העמיק ומיין את הדבש לסוגים, וטען כי הדבש ה"חיוור" טוב כמשחה לטיפול בעיניים פצועות.

לאחרונה, גילו מחדש את פעילותו הרפואית של הדבש והחלו לחקור אותו.
מחקרים רבים דיווחו על הפעילות האנטי בקטריאלית של הדבש, ומצאו כי דבש טבעי שאינו מחומם, מכסה בפעילותו האנטי בקטריאלית, טווח רחב מאד של חיידקים (כ-100 סוגים), בניהם חיידקים פתוגניים, חיידקים אורליים ואפילו חיידקים שמקורם במזון קלוקל, חיידקים ארוביים ואנארוביים, חיידקים מגרם חיובי ומגרם שלילי

פעילותו הרפואית של הדבש משוייכת למספר גורמים:
– הדבש הוא הדרוסקופי, כלומר, הוא סופח את הלחות מהסביבה של החיידקים, כך מייבש וקוטל אותם, ובמקביל, מעניק את הלחות הדרושה לאזור הפצוע ועל ידי כך מזרז את איחוי הפציעה.
– רמת הסוכר הגבוהה, ורמת החומציות (PH) הנמוכה הקיימות בדבש, מונעות אף הן את התפתחות החיידקים.
– הצמיגות של הדבש מייצר חיץ הגנה המונע זיהום

הדבש משמש לטיפול ולזירוז החלמתם של כיבים, פצעי לחץ וזיהומי עור אחרים הנובעים מכוויות ופצעים.
התכונה האנטיבקטריאלית של הדבש, מזרזת צמיחה של רקמות חדשות ובכך מזרזת את ריפוי המקום הפגוע.
הדבש יכול לרפא פצעים מזוהמים שלא מגיבים לטיפול קונבנציונאלי הממצא כולל גם פצעים העמידים בפני מטיצילין (methicillin),
מה גם שבהשתלת עור שאינה צולחת, או בזיהום לאחר השתלת עור – ניתן להשתמש בדבש בכדי לזרז את הצלחת ההשתלה.
נכון להיום, פתוגנים חידקיים המעוררים עמידות בקטריאלית בכוויות, ופצעים – הינם אתגר רציני.
אך לדבש יכולות אנטימיקרוביאליות היעילות גם כנגד עמידות זו, שהוכחה כנגד זיהום הנוצר בכוויות ואף זיהום נוזוקומי.

אך לא רק בבעיות עור, הדבש מטפל גם בבעיות של מערכת העיכול, ובעיקר בכיבים פפטים, שימוש זה היה ידוע ברפואה המסורתית, כמו גם ממחקרים עכשוויים שנעשו, בהם נראה כי הדבש מזרז את ההחלמה של הקרום הרירי במעיים פגועים, מעודד צמיחה של תאים חדשים, ובמקביל פועל כנגד הזיהום בהם.

מחקרים

1. Bactericidal activity of different honeys against pathogenic bacteria.
Lusby PE, Coombes AL, Wilkinson JM
Arch Med Res. 2005 Sep-Oct; 36(5):464-7.

2. Growth inhibition of foodborne pathogens and food spoilage organisms by select raw honeys.
Mundo MA, Padilla-Zakour OI, Worobo RW
Int J Food Microbiol. 2004 Dec 1; 97(1):1-8.

3. Molan PC. The antibacterial nature of honey. The nature of the antibacterial activity. Bee World. 1992;73:5–28

4. The antibacterial properties of Malaysian tualang honey against wound and enteric microorganisms in comparison to manuka honey.
Tan HT, Rahman RA, Gan SH, Halim AS, Hassan SA, Sulaiman SA, Kirnpal-Kaur B
BMC Complement Altern Med. 2009 Sep 15; 9():34.

5. Bactericidal activity of different honeys against pathogenic bacteria.
Lusby PE, Coombes AL, Wilkinson JM
Arch Med Res. 2005 Sep-Oct; 36(5):464-7.

6. The antibacterial activity of honey against coagulase-negative staphylococci.
French VM, Cooper RA, Molan PC J Antimicrob Chemother. 2005 Jul; 56(1):228-31

7. An in vitro examination of the antioxidant and anti-inflammatory properties of buckwheat honey.
van den Berg AJ, van den Worm E, van Ufford HC, Halkes SB, Hoekstra MJ, Beukelman CJ
J Wound Care. 2008 Apr; 17(4):172-4, 176-8

8. The evidence supporting the use of honey as a wound dressing.
Molan PC
Int J Low Extrem Wounds. 2006 Mar; 5(1):40-54

9. Medical honey for wound care–still the 'latest resort'?
Simon A, Traynor K, Santos K, Blaser G, Bode U, Molan P
Evid Based Complement Alternat Med. 2009 Jun; 6(2):165-73.

10. The sensitivity to honey of Gram-positive cocci of clinical significance isolated from wounds.
Cooper RA, Molan PC, Harding KG
J Appl Microbiol. 2002; 93(5):857-63.

11. The efficacy of honey in inhibiting strains of Pseudomonas aeruginosa from infected burns.
Cooper RA, Halas E, Molan PC
J Burn Care Rehabil. 2002 Nov-Dec; 23(6):366-70.

12. Honey: a potent agent for wound healing?
Lusby PE, Coombes A, Wilkinson JM
J Wound Ostomy Continence Nurs. 2002 Nov; 29(6):295-300.

13. Honey-medicated dressing: transformation of an ancient remedy into modern therapy.
Ahmed AK, Hoekstra MJ, Hage JJ, Karim RB
Ann Plast Surg. 2003 Feb; 50(2):143-7; discussion 147-8.

14. Honey-medicated dressing: transformation of an ancient remedy into modern therapy.
Ahmed AK, Hoekstra MJ, Hage JJ, Karim RB
Ann Plast Surg. 2003 Feb; 50(2):143-7; discussion 147-8.

15. Healing of an MRSA-colonized, hydroxyurea-induced leg ulcer with honey.
Natarajan S, Williamson D, Grey J, Harding KG, Cooper RA
J Dermatolog Treat. 2001 Mar; 12(1):33-6

16. Using honey as a dressing for infected skin lesions.
Dunford C, Cooper R, Molan P
Nurs Times. 2000 Apr 6-12; 96(14 Suppl):7-9.

17. Use of honey as an adjunct in the healing of split-thickness skin graft donor site.
Misirlioglu A, Eroglu S, Karacaoglan N, Akan M, Akoz T, Yildirim S
Dermatol Surg. 2003 Feb; 29(2):168-72.

18. Molan PC. Why honey is effective as a medicine. 1. Its use in modern medicine. In: Munn P, Jones R, editors. Honey and Healing. UK: International Bee Research Association; 2001

19. Molan PC. Why honey is effective as a medicine. 2. The scientific explanation of its effects. In: Munn P, Jones R, editors.Honey and Healing. UK: International Bee Research Association; 2001

20. Burn wound infections.
Church D, Elsayed S, Reid O, Winston B, Lindsay R
Clin Microbiol Rev. 2006 Apr; 19(2):403-34.

21. Changes of microbial flora and wound colonization in burned patients.
Erol S, Altoparlak U, Akcay MN, Celebi F, Parlak M
Burns. 2004 Jun; 30(4):357-61.

אחד הצמחים הנפוצים ביותר בעולם המערבי
2 הזנים הידועים בשימוש הינם :
הקמומיל הגרמני – בבונג, (Matricaria recutita)
וקמומיל רומאי או אנגלי (Chamaemelum nobile)

הצמח הטרי הוא בעל ריח ארומטי חזק שמזכיר תפוח, ולכן נתנו לו היוונים את שמו:
Kamai – קרוב לאדמה, Melon – תפוח. הספרדים קראו לצמח Manzanilla שפירושו – תפוח קטן.
קמומיל שימש כצמח רפואי במשך אלפי שנים, מהתקופה המצרית הקדומה, דרך הרומאים והיוונים.
הקמומיל קיבל את הכינוי "רופא כל" מהסקסונים באירופה ששילבו אותו בחיי היומיום, היות וריפא אנשים, חיות וצמחים. אין עוד צמח שתרם לבריאות הגינה כמו צמחי קמומיל המפוזרים בה, ואם אחד מצמחי הגינה היה חולה, בתשעה מקרים מתוך עשרה, הוא היה מחלים ברגע שהיו שותלים צמח של קמומיל לידו.

ניתן להשתמש בקמומיל לטיפול במצבים כגון:
חיזוק המערכת החיסונית – התקררות, כאב גרון
דלקות חניכיים
הקלה על התכווצות שרירים
טיפול באנמיה
חיזוק הטחול וניקוי הכבד

לטיפול והרגעת העור:
בזכות האזולן הקיים בצמח, הקמומיל יעיל מאד בטיפול בבעיות עור ודלקות מתונות
מורסות (אבצסים)
פרונקלים
פצעים וכיבים
פסוריאזיס
אקזמה
אקנה
חתכים
כוויות מדרגה ראשונה
מחלות ילדים, כגון: אבעבועות רוח, תפרחת חיתולים
הרגעת עור אדום ומגורה, דרמטיטיס, פסוריאזיס
יעיל לטיפול ברקמת עור מבוגרת ומקומטת
מזרז חידוש רקמות ובניה של תאי עור חדשים
קופורוז
אלרגיות על שטח העור
גירוי מעקיצות חרקים

להרגעת עצבים מתוחים
מרגיע ומחזק את מערכת העצבים באופן כללי
מקל על דיכאון, חרדות ובעיות נשימה הנובעות ממתח נפשי
בעיות שינה, במיוחד אצל תינוקות
מחקר רפואי שהתבצע בקליניקה בארה"ב, בדק אם השימוש בקמומיל מטפל בחרדות אצל בני אדם, ומצא שקפסולות של קמומיל הקטינו סימפטומים של חרדה אצל אנשים עם הפרעת חרדה מוכללת (GAD – Generalized Anxiety Disorder).
מחקרים בבעלי חיים מצאו שקמומיל במינון נמוך מקל על חרדות, וקמומיל במינון גבוה מטפל בחוסר שינה.

לטיפול במערכת העיכול:
השימוש המסורתי בקמומיל היה לטיפול בבעיות, כאבים ועיוותים בקיבה
קלקול קיבה
שלשול
הקלה על גזים
מחלות המעי הדלקתי (קוליטיס, קרוהן)
אולקוס
הקמומיל מסייע בשחרור התכווצויות שרירים, במיוחד בשרירים חלקים, כגון המעיים והקיבה
אנורקסיה – הן במישור הפיסי והן במישור הרגשי
כיבים בקיבה ובתריסריון
דוחה תולעים ופרזיטים ממערכת העיכול

למרות העובדה שקמומיל הוא מהצמחים הנפוצים, לא נעשו מחקרים רבים להוכחת יעילותו הרפואית.
מחקרים שנעשו על בעלי חיים הראו שקמומיל גרמני עזר לטפל בדלקות, זירז החלמה של חתכים, הקל על התכווצות שרירים, ושימש כצמח מרגיע לטיפול בחוסר שינה.
בדיקות מעבדה הוכיחו שהקמומיל מחסל בקטריות, פטריות ווירוסים.
מחקרים:

Amsterdam JD, Shults J, Soeller I, Mao JJ, Rockwell K, Newberg AB. Chamomile (Matricaria recutita) may provide antidepressant activity in anxious, depressed humans: an exploratory study. Altern Ther Health Med. 2012 Sep-Oct;18(5):44-9.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22894890

Martins MD, Marques MM, Bussadori SK, Martins MA, Pavesi VC, Mesquita-Ferrari RA, Fernandes KP. Comparative analysis between Chamomilla recutita and corticosteroids on wound healing. An in vitro and in vivo study. Phytother Res. 2009 Feb;23(2):274-8.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18803230

Mazokopakis EE, Vrentzos GE, Papadakis JA, et al. Wild chamomile (Matricaria recutita L.) mouthwashes in methotrexate-induced oral mucositis. Phytomedicine. 2005 Jan;12(1-2):25-7.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15693704

McKay DL, Blumberg JB. A review of the bioactivity and potential health benefits of chamomile tea (Matricaria recutita L.). Phytother Res. [Review]. 2006 Jul;20(7):519-30.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16628544

Miller L. Herbal medicinals: selected clinical considerations focusing on known or potential drug-herb interactions. Arch Intern Med. 1998;158(20):2200-2211.

http://archinte.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=210330

Singh O, Khanam Z, Misra N, Srivastava MK. Chamomile (Matricaria chamomilla L.): An overview. Pharmacogn Rev. 2011 Jan;5(9):82-95. doi: 10.4103/0973-7847.79103.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22096322

Srivastava JK, Shankar E, Gupta S. Chamomile: A herbal medicine of the past with bright future. Mol Med Report. 2010 Nov 1;3(6):895-901.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21132119

Subiza J, Subiza JL, Hinojosa M, et al. Anaphylactic reaction after the ingestion of chamomile tea: a study of cross-reactivity with other composite pollens. J Allergy Clin Immunol. 1989;84(3):353-358.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2674263

הטגטס הוא צמח רפואי וצמח נוי.
הוא משמש לטיפול בחלל הפה, לקוסמטיקה ולמטרות רפואיות כאחד
גידול טגטס משפיע על דישון האדמה, מעשיר אותה בעיקר בזרחן.
היות ודישון רגיל מזהם את האדמה ואת המים, ויוצר מאגר של מתכות כבדות – שימוש בטגטס יכול לטפל בבריאות האדם גם באופן עקיף.
הצמח טוב למצבים של חום, שפעת, ברונכיט, מחלת הנפילה,
אנטי אוקסידנט, אנטי בקטריאלי, אנטי מיקרוביאלי, אנטיויראלי,
מחקר שנעשה מדווח על פעילות אנטי בקטריאלית של הטגטס וספציפית אל מול החיידקים הבאים:

Alcaligens
Faecalis
Bacillus Cereus
Campylobacter Coli
Escherchia Coli
Klebsiella Pneumonia
Pseudomonas Aeruginosa
Proteus Vulgaris
Streptococccus Mutans
Streptococcus Pyogenes

הטגטס שימש באופן נרחב בעבר לטיפול בפצעים. הוא עוצר דימום,
משכך כאב (נבדק מחקרית – Bashir and Gilani)
הוא אפקטיבי במיוחד לטיפול בבעיות עור, ויכול לשמש בכל מצב בו קיימת נפיחות של העור, בין אם מדובר על זיהום ובין אם מדובר על נזק פיסי. (נבדק מחקרית – Bashir and Gilani)
לדוגמא:
כיבים
דלקת בשדיים
ורידים נפוחים (דליות)
ציסטות החלב
פיסורה אנאלית
אמפטיגו או נגע עורי אחר

כמשחה, הטגטס משמש כתרופה מצויינת לשיקום נזקי עור כגון: נימים תת עוריים שבורים (או בשמם המקצועי קופורוז), או כוויות שמש ולהסרת פרונקלים. הצוף מהטגטס משמש להסרת יבלות
מחקר שנערך (Ibrahim et al) נראה שיפור משמעותי בטיפול בטגטס לריפוי חתכים בעור
ברפאה העממית השתמשו בטגטס לריפוי מחלות שונות:
השתמשו בעלים לטיפול בטחורים וטחורים מדממים, טיפול בכליות, לכאבי שרירים, ראומטיזם, אולקוס ופצעים
מגן על הכבד ומטפל בו. מחקר שנעשה (Bose et al) מראה שיפור ניכר בבדיקות מעבדה למדדי כבד: ALT, AST, ALP ובילירובין.

אותו מחקר הראה גם תוצאות משמעותיות בחידוש כלי דם שהתנוונו, טיפול בזיהום,
משמש לטיהור הדם, סופח גזים במערכת העיכול,
מטפל במחלות עיניים
מרחיק חרקים, נמטודות, זחלים ,יתושים ומטפל בסקביאס

מחקרים

1. Perez Gutierrez RM, Luha HH, Garrido SH, Antioxidant activity of Tagetes erecta
essential oil. Journal of Chilean Chemical Society 2006, 51 (2): 883-886

2. Singh YP, Dwivedi R, Dwivedi SV (2008) Effect of biofertilizers and graded dose 
of nitrogen on growth and flower yield of calendula (Callendula officinalis). Plant
Arch 8 (2): 957-958.

3. Farjana N, Rowshanul HM, Zahangir AS, Rezaul MK, Apurba KR, Shahriar Z. 
Toxicological evaluation of chloroform Fraction of Flower of Tagetes erecta Linn.
On rats aianternational ajaournal of Drug Development and Research. 2009; 1 (1): 
161-165

4. Kirtikar KR, Basu BD. Indian Medicinal Plants, Lalit mohan Basu, Allahabad, 
India, pp 1385-1386-1987. 

5. Ghani A. Medicinal plants of Bangladesh,Chemical constituents and uses, 2nd ed.,
Asiatic Society of Bangaladesh, Dhaka, 1998, PP 301-302
6. S. Rhama and S. madhavan. Antibacterial Activity of the Flavonoid-patulitrin 
Isolated from the flowers of tagetes erecta L. international Journal of 
Pharmaceutical Technology and Research, 3(3), 2011, 1407-1409.

7. Patrick Ruddock S, Marijo Chaland, Sandra Ramirez, Andres Lo'pez, 
Neil Towers G H, Joun Arnason T, Mingmin Liao, Jo-Anne Dillon R.
Antimicrobial Activity of Flavonoids Piper Lanceaefolium and other 
Colombian medicinal Vol 3 |Issue 1 | 2012 | 16-19. 19 plants against antibiotic
susceptible and resistant of Neisseria gonorrhoeae. Sexually transmitted diseases, 
38(2), 2011, 81-88.

8. Ranjan Kumar Giri, Anindya Bose and Subrat Kumar Mishra. Hepatoprotective
Activity of Tagetes erecta against carbon tetrachloride-induced hepatic damage in 
rats. Acta Poloniae Pharmaceutica n Drug Research, 68(6), 2011, 999-1003.

9. Motiur Rahman M, Ekramul Haque M. Tagetes Erecta Linn and its Mosquitocidal 
Potency against Culex Quinquefasciatus. Asian Pacific journal of Tropical
Biomedicine, 2009, 186-188. 

10. Farjana Nikkon M, Rowshanul M, Ezaul Karim and Zennat Ferdousi. Insecticidal
activity of flower of Tagetes erecta against Tribolium castaneum (Herbst).
Research Journal of Agriculture and abaiological Sciences, 5(5), 2009, 748-753.

11. Farjana Nikkon M, Rowshanul Habib, Zahangir Alam Saud and Rezaul Karim M,(Medicinal Plants: Conservation & Sustainable Use) Efficacy Evaluation Of Azadirachta Indica, Calotropis Procera, Datura Stramonium and Tagetes erecta Against Root-Knot Nematodes Meloidogyne Incognita. Pakistan Journal of Botany, 2011, 43, 197-204.

12. Muhammad Arshad Hussain, Tariq Mukhfar and Muhammad Zameer Kayani. 
Combined wound healing activity of Gymnema sylvestere and Tagetes erecta
Linn. International Journal of Pharmacceutical Applications, 2011, 2(2), 135-140.

13. Bashir S, Gilani AH. Studies on the antioxidant and analgesic activities of Aztec
Narigold (Tagetes erecta) Flowers. Phytotherapy Research, 2008, 22(12), 1692-4.

14. Gommers, F.J. and J. Bakker. Physiological diseases induced by plant responses 
or products. Diseases of nematodes, 1998, Pp. 3-22.