אחד הצמחים הנפוצים ביותר בעולם המערבי
2 הזנים הידועים בשימוש הינם :
הקמומיל הגרמני – בבונג, (Matricaria recutita)
וקמומיל רומאי או אנגלי (Chamaemelum nobile)
הצמח הטרי הוא בעל ריח ארומטי חזק שמזכיר תפוח, ולכן נתנו לו היוונים את שמו:
Kamai – קרוב לאדמה, Melon – תפוח. הספרדים קראו לצמח Manzanilla שפירושו – תפוח קטן.
קמומיל שימש כצמח רפואי במשך אלפי שנים, מהתקופה המצרית הקדומה, דרך הרומאים והיוונים.
הקמומיל קיבל את הכינוי "רופא כל" מהסקסונים באירופה ששילבו אותו בחיי היומיום, היות וריפא אנשים, חיות וצמחים. אין עוד צמח שתרם לבריאות הגינה כמו צמחי קמומיל המפוזרים בה, ואם אחד מצמחי הגינה היה חולה, בתשעה מקרים מתוך עשרה, הוא היה מחלים ברגע שהיו שותלים צמח של קמומיל לידו.
ניתן להשתמש בקמומיל לטיפול במצבים כגון:
חיזוק המערכת החיסונית – התקררות, כאב גרון
דלקות חניכיים
הקלה על התכווצות שרירים
טיפול באנמיה
חיזוק הטחול וניקוי הכבד
לטיפול והרגעת העור:
בזכות האזולן הקיים בצמח, הקמומיל יעיל מאד בטיפול בבעיות עור ודלקות מתונות
מורסות (אבצסים)
פרונקלים
פצעים וכיבים
פסוריאזיס
אקזמה
אקנה
חתכים
כוויות מדרגה ראשונה
מחלות ילדים, כגון: אבעבועות רוח, תפרחת חיתולים
הרגעת עור אדום ומגורה, דרמטיטיס, פסוריאזיס
יעיל לטיפול ברקמת עור מבוגרת ומקומטת
מזרז חידוש רקמות ובניה של תאי עור חדשים
קופורוז
אלרגיות על שטח העור
גירוי מעקיצות חרקים
להרגעת עצבים מתוחים
מרגיע ומחזק את מערכת העצבים באופן כללי
מקל על דיכאון, חרדות ובעיות נשימה הנובעות ממתח נפשי
בעיות שינה, במיוחד אצל תינוקות
מחקר רפואי שהתבצע בקליניקה בארה"ב, בדק אם השימוש בקמומיל מטפל בחרדות אצל בני אדם, ומצא שקפסולות של קמומיל הקטינו סימפטומים של חרדה אצל אנשים עם הפרעת חרדה מוכללת (GAD – Generalized Anxiety Disorder).
מחקרים בבעלי חיים מצאו שקמומיל במינון נמוך מקל על חרדות, וקמומיל במינון גבוה מטפל בחוסר שינה.
לטיפול במערכת העיכול:
השימוש המסורתי בקמומיל היה לטיפול בבעיות, כאבים ועיוותים בקיבה
קלקול קיבה
שלשול
הקלה על גזים
מחלות המעי הדלקתי (קוליטיס, קרוהן)
אולקוס
הקמומיל מסייע בשחרור התכווצויות שרירים, במיוחד בשרירים חלקים, כגון המעיים והקיבה
אנורקסיה – הן במישור הפיסי והן במישור הרגשי
כיבים בקיבה ובתריסריון
דוחה תולעים ופרזיטים ממערכת העיכול
למרות העובדה שקמומיל הוא מהצמחים הנפוצים, לא נעשו מחקרים רבים להוכחת יעילותו הרפואית.
מחקרים שנעשו על בעלי חיים הראו שקמומיל גרמני עזר לטפל בדלקות, זירז החלמה של חתכים, הקל על התכווצות שרירים, ושימש כצמח מרגיע לטיפול בחוסר שינה.
בדיקות מעבדה הוכיחו שהקמומיל מחסל בקטריות, פטריות ווירוסים.
מחקרים:
Amsterdam JD, Shults J, Soeller I, Mao JJ, Rockwell K, Newberg AB. Chamomile (Matricaria recutita) may provide antidepressant activity in anxious, depressed humans: an exploratory study. Altern Ther Health Med. 2012 Sep-Oct;18(5):44-9.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22894890
Martins MD, Marques MM, Bussadori SK, Martins MA, Pavesi VC, Mesquita-Ferrari RA, Fernandes KP. Comparative analysis between Chamomilla recutita and corticosteroids on wound healing. An in vitro and in vivo study. Phytother Res. 2009 Feb;23(2):274-8.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18803230
Mazokopakis EE, Vrentzos GE, Papadakis JA, et al. Wild chamomile (Matricaria recutita L.) mouthwashes in methotrexate-induced oral mucositis. Phytomedicine. 2005 Jan;12(1-2):25-7.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15693704
McKay DL, Blumberg JB. A review of the bioactivity and potential health benefits of chamomile tea (Matricaria recutita L.). Phytother Res. [Review]. 2006 Jul;20(7):519-30.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16628544
Miller L. Herbal medicinals: selected clinical considerations focusing on known or potential drug-herb interactions. Arch Intern Med. 1998;158(20):2200-2211.
http://archinte.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=210330
Singh O, Khanam Z, Misra N, Srivastava MK. Chamomile (Matricaria chamomilla L.): An overview. Pharmacogn Rev. 2011 Jan;5(9):82-95. doi: 10.4103/0973-7847.79103.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22096322
Srivastava JK, Shankar E, Gupta S. Chamomile: A herbal medicine of the past with bright future. Mol Med Report. 2010 Nov 1;3(6):895-901.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21132119
Subiza J, Subiza JL, Hinojosa M, et al. Anaphylactic reaction after the ingestion of chamomile tea: a study of cross-reactivity with other composite pollens. J Allergy Clin Immunol. 1989;84(3):353-358.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2674263